אבחון פסיכו- דידקטי, הינו אבחון משולב הכולל את החלק הדידקטי לצד בחינת מנת המשכל של הילד
(רמת האינטליגנציה) ועולמו הרגשי. חשוב ומומלץ שאבחון זה יעשה על ידי שני אנשי צוות שונים: פסיכולוג
ומאבחן דידקטי שהוא בעל תואר שני בלקויות למידה.
הצורך באבחון זה עולה כאשר ישנה שאלה אודות מצבו הרגשי של הילד, המשפיע על תפקודו היום יומי
ו/או הלימודי, או בשל חשד לאינטליגנציה נמוכה. לעיתים משרד החינוך דורש לקיים את החלק הפסיכולוגי
לצורך מתן 'התאמות בבחינה' מרמה 3 (לדוגמא: מבחן בע"פ, מבחן מותאם וכדומה).
במפגשי האבחון הפסיכולוג יערוך לילד מבחנים השכלתיים (כגון: תיאור סיפור מתמונות) שיהוו צוהר
לעולמו הפנימי ומבחן 'וודקוק ג'ונסון' ( Woodcock-Johnson ) הבוחן את מנת המשכל.

אבחון דידקטי הוא אבחון הבודק את תפקודו הלימודי של הילד ביחס לבני גילו. במסגרתו נבדקים יכולות הקריאה והכתיבה, הבעה בכתב ובעל פה, יכולות גרפו מוטוריות, תפיסה חזותית, הסקת מסקנות, אוצר מילים ועוד. בעת הצורך נבדק גם התפקוד במקצועות החשבון והאנגלית.

ממש לא! הגורם היחיד המוסמך לאבחון קשיי קשב וריכוז הינו רופא מומחה בתחום הקשב, נוירולוג או
פסיכיאטר. במסגרת האבחון הדידקטי/ הפסיכו דידקטי, ניתן לעלות חשד לקשיי קשב וריכוז ולתאר את
פרופיל הלמידה (לדוגמא: נמהר ואימפולסיבי, מתוכנן ומבוקר וכדומה). כמו כן, אפשר לבצע הרחבה של
מבדקי moxo או BRC , אולם גם מבדקים אלו מעלים חשד בלבד, אותו יש לבחון מול גורם מקצועי
מוסמך.

לא בהכרח. לקות בחשבון (דיסקלקוליה) הינה לקות פחות נפוצה בקרב האוכלוסייה. הרחבה בתחום זה תעשה רק במידה ודווח על קשיים משמעותיים בתחום החשבון (תפיסה והבנה כמותית, שליטה נמוכה בפעולות החשבון וכדומה). באנגלית, חשוב לעשות הרחבה החל מסוף כיתה ו' ואילך, שכן ממצאי האבחון חשובים לצורך בחינת הבגרות באנגלית בהמשך הדרך.

לא נכון!
ב- 20.12.21 השתתפתי בדיון של ועדת החינוך בכנסת, בסופו הועדה חייבה את משרד החינוך לקבל את
כל האבחונים המגיעים לפתחו, והורתה להוציא מכתב בנושא זה לכל מנהלי בתי הספר.
מטרת האבחון הינה לאתר את קשיי הילד ולבנות עבורו תוכנית התערבות ממוקדת ומטיבה. אבחון אינו
נעשה רק לצורך מתן התאמות!

הרפורמה 'מלקות ללמידה' מיושמת כיום רק בתיכונים ב- 37 רשויות בלבד! בבתי הספר האלו, התלמידים
המתקשים יבצעו את האבחון במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי. אולם, בשל העדר משאבים וכוח אדם,
הדבר לא תמיד מתקיים.
חשוב לדעת: אבחון מוקדם מאפשר מתן התערבות טובה וממוקדת יותר ובכך לשפר את תפקודו הלימודי
והרגשי של התלמיד.

לא נכון. משרד החינוך מאפשר קבלת שעות שילוב על בסיס עריכת אבחון דידקטי, בצירוף טופס 8 (הערכה
רגשית) אותו ממלא פסיכולוג בית הספר. ההרחבה של החלק הפסיכולוגי הינה תלוּיית צורך ולא תמיד
נדרשת.

לא. על פי ה DSM 5 (המדריך האמריקאי למתן אבחנות פסיכיאטריות) לקות למידה תהיה ניתנת להגדרה
רק לאחר שיימצא פער של שנתיים בלמידה, וזאת לאחר מתן התערבות פרטנית המותאמת לצרכי הילד.
לכן, המועד הראשון בו ניתן יהיה לעבור אבחון דידקטי הינו בסוף כיתה ב'. עד למועד זה ניתן לערוך אבחון
פסיכולוגי, אבחון בריפוי בעיסוק או אבחון שפתי המתבצע על ידי קלינאית תקשורת.

לא! מטרת האבחון הינה למפות את מוקדי הקושי והחוזק של הילד. אבחון מאוחר יכול לגרום לטיפול לא
מדויק ועלול להגדיל ולהעצים את הקשיים הלימודיים והרגשיים של הילד. אבחון טוב עושה סדר בכך
שהוא בונה תכנית התערבות מתאימה. ככול שנאבחן בגיל מוקדם יותר (בהתאם למסגרת הזמנים
האפשרית- סוף כיתה ב') נוכל לסייע לילד ולשפר את תפקודו הלימודי, החברתי וההתנהגותי.

מחיר האבחון הוא נגזרת של משך האבחון, ניסיון והכשרת המאבחן.
האבחון הינו תהליך ארוך הכולל: שניים עד ארבעה מפגשים עם הילד (תלוי בסוג האבחון) ושני מפגשים
עם ההורים.
כשפונים לאבחון חשוב מאוד לברר פרטים אודות ההסמכה של המאבחן. מומלץ שהמאבחן הדידקטי הוא
יהיה מומחה בתחום לקויות למידה. כלומר, בעל תואר שני באבחון לקויות למידה, ולא בעל תעודת הכשרה
של כחצי שנה. (הזוי, נכון?).
כשפונים לאבחון פסיכו דידקטי, חשוב להקפיד שהאבחון יעשה על ידי שני אנשי צוות: פסיכולוג מומחה
בתחומו ומאבחן דידקטי. האופציה שאבחון יערך על ידי פסיכולוג חינוכי בלבד, פחות מומלצת. קיים חשש
שהפסיכולוג לא מכיר את תחום לקויות הלמידה לעומקו, ותוכנית ההתערבות שתיגזר מהאבחון תהיה
פחות טובה ומקצועית.

לא! באבחון קיימות מטלות רבות הבוחנות את רמת הדיוק ומהירות עיבוד המידע של הילד. על כן, שעות
הצהריים (אחרי בית הספר) פחות מומלצות. עייפות הילד עלולה להשפיע על יכולותיו ומכאן גם על ממצאי
הדו"ח, וחבל!
אבחון טוב יערך בשעות הבוקר בלבד.

לצערי, לא ניתן לערוך אבחון חדש בטרם חלפה שנה ממועד עריכת האבחון הקודם, בשל חשיפת הילד לכלי
האבחון והחשש להטיית תוצאות האבחון.
בשוק קיימים הרבה אנשי מקצוע טובים ומנוסים וכאלו שפחות. מכיוון שאין שום פיקוח על המאבחנים,
האחריות על בחירת מאבחן מקצועי ומנוסה, מוטלת על כתפי ההורים. על מנת להימנע מתסכול ומפח נפש
אדיר עבור הילד וההורים, יש לבחור כהלכה את המאבחן כבר באבחון הראשון.

לא! ממש ממש לא! ההורים הם חלק משמעותי בתהליך האבחון. שיחה וחשיבה משותפת עם ההורים על
ממצאי האבחון הכרחיים כדי לגבש תכנית התערבות טובה ומתאימה.
הדו"ח כתוב בשפה מקצועית שלא תמיד מובנת לכול, לכן חשוב לדבר עליו, לשאול שאלות ולהבין את
הקשיים שנמצאו, תוך התייחסות לצרכי ההורים והבית.
משלוח תוצאות אבחון במייל איננה ראויה, לא מקצועית ולא מכבדת את ההורים ואת הילד.

מצב בו הילד עובר אבחון בבית, אינו אידאלי. האבחון הוא תהליך חשוב מאוד, במהלכו יש צורך לשלוט באופן מרבי על תנאי הסביבה. לכן עליו להיעשות במקום ניטרלי, שקט מגירויים שיסיחו את דעתו של הילד. נוסף על כך, בחלק הפסיכולוגי, עולים תכנים אישיים שהילד עלול להימנע מהם בשל היותו במרחב הביתי.

לרוב לא, אבחון תקף לחמש שנים. במידה והאבחון מתבצע בכיתה ז', הוא יהיה בתוקף עד כיתה יא'. רוב הסיכויים שלא יידרש אבחון חדש, אלא רק עדכון לצורך בחינת ההתאמות הנדרשות. צוות בית הספר יכול לדרוש אבחון חדש אם האבחון הקודם היה חלקי, או בשל שינוי מהותי בתפקוד הילד הדורש אבחנה נוספת/ חדשה.

כן! מטרת האבחון היא להבין את הקושי לעומקו ולרוחבו. אם לאחריו תחליטו שאתם לא מעוניינים בסיוע
הניתן בבית הספר זו זכותכם, אתם יכולים לוותר על שירותים אלו בקלות. המטרה המרכזית של אבחון
מעמיק היא לא קבלת סל שירותים בבית הספר אלא, איתור מקור הקשיים של הילד וכיצד אני כהורה יכול
לסייע לו בהמשך הדרך.

לא. ע"פ התיקון לחוק בחוק החינוך המיוחד, בחירת המסגרת נתונה לשיקול דעתו של ההורה בלבד.
לדוגמא: במהלך הועדה בית הספר יכול להמליץ להעביר את הילד לבית ספר כוללני של לקויות למידה או
לכיתה קטנה (תחת החינוך המיוחד), אולם ההחלטה הסופית בנושא היא של הורי הילד. הבקשה לאבחון
דידקטי/ פסיכו דידקטי, נובעת מכך שלעיתים, אבחון הינו חלק מהמסמכים הדרושים לקיום הועדה.

בהחלט, תלוי באיזה גיל נערך האבחון. אם האבחון נערך אחרי גיל 16 ולא חלפו יותר מחמש שנים מיום
עריכתו, הוא תקף לבחינת הפסיכומטרי.
שימו לב: המאבחנת תידרש למלא מסמכים במסגרת הגשת הבקשה להיבחנות בבחינה פסיכומטרית
מותאמת.

כן בהחלט, במבחנים הפסיכוטכניים בצו ראשון יש אפשרות לקבל את ההתאמות הנדרשות כגון תוספת
זמן. התאמות אלו חשובות מאוד שכן הן מאפשרות לילד לממש את מלוא הפוטנציאל שלו ולהביא את
יכולותיו לידי ביטוי.
בניגוד למה שחושבים, הגשת האבחון אינה פוגעת בציון הקב"א. במידה ואתם רוצים להגיש את האבחון
ללא פירוט החלק הרגשי, ניתן לבקש זאת מהמאבחנת שערכה את האבחון. הדבר נתון לשיח פתוח
ולהחלטה משותפת.

כן, בהחלט! חברות ביטוח רבות נותנות החזרים של עד 80% בגין עריכת אבחון אחד עד גיל 18 .
לצורך כך יש לבדוק עם סוכן הביטוח שלכם לגבי סעיף הנקרא 'כתב שירות לילד'. לאחר עריכת האבחון יש
להגיש את תעודות ההסמכה של המאבחנת בצירוף חשבונית לצורך קבלת הזיכוי.